Contact Us
  • EN
  • FR
  • GER
  • IT
  • NL
  • POR
  • SP

Want To Know More?



 

 

סיכום כנס גידול קנאביס ואקלים אופטימלי

מכון וולקני, מרץ 6, 2019

הסיכום מחולק ל-5, בהתאם לסדר ההרצאות במהלך הכנס עצמו.

ד”ר אבי ארבל – מומחה לשליטה באקלים בחקלאות, המכון להנדסה חקלאית, מכון וולקני- בקרת אקלים בחממות

מר שבתאי כהן, מומחה בתחום גידול בבתי צמיחה, חברת דרייג’ר – טכנולוגיות בגידול קנאביס, בבתי צמיחה

ד”ר נירית ברנשטיין, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מכון וולקני – פיתוח ממשק גידול מיטבי לקנאביס רפואי

גברת סווטלנה דוברינין, מדריכה בכירה בתחום הגנת הצומח, שירות הדרכה ומקצוע – פגעים בגידול קנאביס ודרכי התמודדות

פרופ’ חננית קולטאי, המכון למדעי הצמח, מכון וולקני – קנאביס: גידול חקלאי לפיתוח תרופתי


ד”ר אבי ארבל אקלים אופטימלי בחממות: מערכות מתקדמות לשליטה באקלים, לגידול בחממות כל השנה

גידול בחממות, שליטה בטמפרטורה והתמודדות עם בעיית הלחות הנוצרת

חממות מגדילות את היכולת לגידולים חקלאיים, מאפשרות גידול של זנים חדשים והשגת יבולים בכמויות גבוהות יותר, מאשר ניתן בסביבה לא מבוקרת.

אך גידול בחממות מעלה מספר בעיות חדשות. אחת מהן הינה בעיית הלחות, אשר עשויה להוביל לקשת רחבה של מחלות, עובשים ובעיות פיזיולוגיות. שינוי תנאי האקלים בין יום ולילה, ובין עונות השנה, מאלץ שימוש דינמי בחממות.

באקלים מתון, ניתן לאוורר במהלך היום על מנת להפחית לחות. בלילה, כאשר קר, לא תמיד ניתן להגיע לתוצאה מספקת על ידי אוורור, ויש צורך בסגירת החממה, חימום וייבוש. במהלך הקיץ, יתכן ובשל הטמפ’ הגבוהות נידרש גם קירור בחממה.

במהלך הלילה, הצמחים מאדים מים. אדים אלו עשויים להתעבות על גבי מעטפת החממה (גג וקירות) והצמחים. מגדלים רבים נלחמים בעיבוי זה על ידי שימוש במסחררים ומערכות אוורור, אך כאשר סביבת החממה מגיעה לרוויה, התעבות הינה בלתי נמנעת ומתרחשת בכל רחבי החממה, כולל על הקונסטרוקציה של החממה והצמחים עצמם. אוורור במצב כזה עשוי להוציא לחות אך במחיר של זריקת אוויר החממה, בה הושקעה אנרגיה לחימום, אל מחוץ לחממה, והכנסת אוויר קר אשר ידרש חימומו מחדש. שיטה זו מובילה לשימוש מוגבר באנרגיה ולכן יעילותה האנרגטית והכלכלית פחותה. באזורים לחים בעונות החמות, אוורור אינו מתאפשר בשל תנאי החוץ.

מערכות חימום מודרניות כוללות

  • חימום בחלל נפרד והולכת האוויר החם דרך פתחי אוורור או צינורות.
  • חימום מים והולכתם בצנרת בחלל החממה. החום מהצינורות מוחלף עם האוויר בחלל ועלה אט אט למעלה.

אחת הבעיות במערכות אלו היא הקושי בהשגת תנאי אקלים אחידים בכל חלל החממה. לרוב, מערכות אלו יוצרות גרדיאנט טמפרטורה המתחיל במקור החום ויורד ככל שמתרחקים ממנו. כך צמחים במקומות שונים בחממה חווים תנאי אקלים שונים.

צריכת אנרגיה ואיבוד חום

המפתח למזעור צריכת אנרגיה הוא על ידי בידוד החממה והפחתת איבוד חום מהחממה. שתי הדרכים העיקריות בהן חום אובד הן דרך מעטפת החממה (גג וקירות החממה) ואוורור (הוצאת אוויר שהושקעה בו אנרגיה לחימום או קירור והכנסת אוויר חדש המצריך טיפול).

כדי להקטין את צריכת האנרגיה בחימום, כבר בשנות השמונים פותחו מסכים תרמיים אשר תורמים למזעור איבוד חום דרך מעטפת החממה. מסך אחד עשוי להפחית איבוד חום בכ- 60%. שימוש בשני מסכים מעלה את מספר זה לכ- 75%, ועל ידי שימוש בשלושה מסכים ניתן למנוע עד 90% מאיבודי החום. אך שימוש במסכים ללא מציאת פתרון ללחות הנוצרת גרם להגברת הצורך באוורור, ובכך תרם להגדלת צריכת האנרגיה.

מערכת ייבוש DryGair

DryGair הינה מערכת בקרת לחות מתקדמת הפועלת בתוך סביבת הגידול ומסירה מים על ידי עיבוי.

המערכת פותחה על ידי ד”ר ארבל במכון וולקני, מומחה לשליטה באקלים בחקלאות. מטרת הפיתוח הינה מתן האפשרות לתנאי אקלים אופטימליים תוך כדי חסכון אנרגטי משמעותי. למטרות אלו ניתן להגיע על ידי שילוב בין טכנולוגיית הייבוש היעילה ביותר ועל ידי סגירת החממה, הורדת הצורך באוורור, ומזעור איבוד החום מהחממה.

שני העקרונות המנחים בפיתוח יבשן DryGair:

  1. יצירת אחידות בתנאי הלחות והטמפרטורה האופייניים לחללי גידול.
    1. מזעור צריכת אנרגיה.

מערכת DryGair פותחה לספק פתרון גם לבעיית חוסר האחידות בתנאי האקלים בחממה, שכן – היחידה תוכננה לזרוק את האוויר היבש לכל קצוות החממה באופן אחיד. פתרון סחרור האוויר, שמהווה חלק מהפטנט מאפשר לייצר תנאים שווים לכל הצמחים בשטח החממה. בנוסף, במטרה לאפשר פעילות באקלים קר יותר, או באקלים חם, פותחה מערכת חימום וקירור אשר ניתנת לשילוב בתוך המכונה.

מערכות DryGair לייבוש ושליטה על הטמפ’

באמצעות הזרמת מים חמים/קרים אל ומהיחידה, הפתרון מאפשר שליטה מיטבית הן ברמת הלחות והן בטמפ’. פיזור האויר המטופל (יבש וקר/חם) מבוסס על עיקרון פיזור האוויר של DryGair, שמאפשר אחידות באקלים בכל אזורי הגידול בתוך בחממה. האוויר היבש עובר דרך שבכה בחלק של היחידה דרכה מוזרמים מים חמים או קרים לפי הצורך, ומפוזר באמצעות במאווררים בגג היחידה.


מר. שבתאי כהן טכנולוגיות גידול קנאביס רפואי בבתי צמיחה

תיאור הצמח וגידול

  • צמח חד שנתי – מסיים את חייו בפריחה וייצור זרעים
  • צמחי קנאביס המתאימים לגידול קנאביס רפואי הם צמחי נקבה בלבד, הפריה גורמת לירידה באיכות
  • צמח יום קצר – פורח כאשר היום מתקצר ל-12 שעות
  • שייך לקבוצת צמחים C3 ומגיב היטב לעליה ב- CO2 ואספקת מים מיטבית

תיאור משך הגידול

  • כ- 18 יום של הכנת הצמחים מצמח האם (ישנה שונות רבה בפרק זמן זה)
  • שלב וגטטיבי – כ- 18 יום נוספים של צמיחה באורך יום של 18 שעות. גם פרק זמן זה משתנה בהתאם לזן וגידול.
  • שלב הפריחה – כ- 56 ימים באורך יום של 12 שעות (יום קצר). בפרק זה הפרחים מתפתחים וגדלים, כאשר לבסוף מסת הפרחים עשויה להיות כפולה ממסת העלווה ויש צורך בתמיכה.

 

השפעת קרינה וטמפרטורה על רמת פוטוסינתזה בצמחי קנאביס

By Chandra et al., 2008

בניסוי שנערך, טמפרטורה של 30 מ”צ ושילוב עם קרינה של 1000 עד 1500 µmol m-2 s-1 הביאה לביצועים הגבוהים ביותר ברמת הפוטונסינתזה. אך בגידול קנאביס, ישנה חשיבות בפרמטרים נוספים מעבר לביומסה בלבד.

רמת הקרינה המיטבית לגידול קנאביס הינה בין כ- 400 ל- 600 w/m2, שווה ערך לשטף קרינה (PAR) של 800-1200 µmol m-2 s-1, בדומה לדרישת הקרינה של צמח עגבניה.

ייצור של מטבוליטים משניים דורש עד פי 3 אנרגיה מייצור של גלוקוז, לכן צמח הקנאביס נזקק לרמת קרינה גבוהה בכדי לייצר רמה גבוהה של קנבואידים. בישראל רמת הקרינה החיצונית בימי שיא היא למעלה מ-1100 w/m2.

רמת ה- CO2 האופטימלית היא כ- 750 ח”מ (PPM).

פרמטרים גידוליים

  • זנים ומורפולגיית הצמחים השונים
  • הצבת צמחים במרחב
  • רגישות הזנים השונים לטמפ’, קרינה, צפיפות והצללה הדדית, מצעי גידול, נפחי מצע וממשק הזנה

תכנון מיזם לגידול קנאביס – בדיקות מקדימות

טרם תחילת הגידול יש צורך בביצוע סקר נרחב של האקלים המקומי בנוסף לתנאים גיאוגרפיים וטופוגרפיים של השטח. זאת תוך התייחסות לנקודות קיצון ותדירות מקרים. היערכות זו תקבע את היכולת של המערכת הטכנית להתמודד עם מצבי אקלים חריגים.

פרמטרים אקלימיים:

  • טמפרטורות
  • עוצמות וכיווני רוח
  • לחות
  • רמות קרינת שמש
  • אורך יום טבעי
  • משקעים

פרמטרים גאוגרפיים:

  • טופוגרפיית השטח המיועד
  • שיפועים וכיווני שיפוע (השפעה על טמפ’)
  • כיווני אוויר של המבנים (שיקולי הצללה)
  • מרחק בין מבני גידול
  • ניקוזים
  • קרבה לאזורי מגורים (מפגעי ריח)

אמצעים לצינון מבני החממה

שיטות הצינון הרווחות כיום מבוססות על עקרון המרת אנרגיה מוחשית לאנרגיה כמוסה באמצעות אידוי מים (צינון אדיאבטי):

  • מזרן לח
  • ערפול בלחץ גבוה

מערכות אלו מתאימות לשימוש בשעות היום כאשר הלחות היחסית נמוכה, ואינן מתאימות לצינון לילה כאשר הלחות היחסית גבוהה באופן טבעי. שימוש במסמכי החשכה לקיצור יום בתקופת הקיץ עלול ליצור תנאי קיצון של לחות וטמפ’ (טמפ’ עשויה לעלות מעל ל-30 מ”צ). לצורך צינון במהלך הלילה, יותר מתאים להשתמש במערכת קירור מים (צ’ילר).

כמות המים המתאדים במזרן לח משתנה בהתאם לטמפ’, לחות יחסית בחוץ וספיקת אוויר. בתנאים מתאימים ובספיקה מקסימלית קצב האידוי עשוי להגיע ל-500 ליטר ויותר לשעת צינון.

ייבוש חממות בשעות הלילה והתהליכים הפיזיולוגיים הצמחיים הנלווים

  • מקורה העיקרי של הלחות הנוצרת בבתי צמיחה, הינה באיבוד מים מעלי הצמח אל חלל החממה. הבנת תהליך זה עדיין לוקה בחסר.
  • אחת ההנחות העיקריות היא כי תהליך זה משפר את מעבר את הסידן והבורון המועברים בצמח ולכך חשיבות רבה בצמחי הקנאביס.
  • איבוד המים הלילי יכול לנוע, בצמחים שונים, בין 3 ל- 10 אחוז מכלל הטרנספירציה היומית. חלק מאיבוד המים בשעות הבוקר המוקדמות, דרך העלים, היא “הידטודות” באמצעות תהליך של לחץ שורשים.
  • לייבוש חממות חשיבות גדולה ביותר במניעת מחלות לחות בצמחי קנאביס.
  • קיימת חשיבות גם לתהליכים פיזיולוגיים צמחיים, כאשר הלחות היחסית יורדת מתחת לנקודת הטל. מפל ריכוזי הלחות יחסית ללחות בתוך העלה מאפשר, ככל הנראה, תהליכים הזנתיים בצמח. תיתכן גם העלאת ריכוז החמצן בתאי הפרנכימה בעלים.
  • מנגנונים המבקרים פתיחת פיוניות ביום, כגון גרעון לחץ אדים, ריכוז ABA, ופוטנציאל המים בצמח רלוונטיים גם בלילה.

מקורות אור שונים והשפעתם על מורפולוגיה וריכוז קנבואידים בצמחי קנאביס

עוצמת ומשך הקרינה ממלאים תפקיד חשוב בגידול קנאביס. על ידי שינוי ספקטרום הקרינה, ניתן להשפיע על מורפולוגיית הצמח וריכוז הקנבואידים. לדוגמא, נמצא כי אור “אדום” (אורך גל ארוך) מעודד צמיחה, בעוד שאור “כחול” (אורך גל קצר) מעודד ייצור קנבואידים, כמו CBD.

הצבת צמחים במרחב

  • למורפולוגיה של הזנים השונים חשיבות רבה בצורת הפיזור הרצויה של צמחים במרחב
  • ככל שהצמחים קטנים יותר, משך הגידול קצר יותר וניתן יהיה להכניס יותר צמחים באופן סביר למ”ר
  • השליטה על גודל הצמח מתבצעת בשלב הווגטטיבי\צמחי (18שבועות). קיצור שלב זה יאפשר הקטנת הצמח. האפשרות לקצר את תקופת הגידול בשלב הפריחה קטנה מאוד ואינה רצויה.
  • רצוי להציב את הצמחים כ-80 ס”מ מעל פני הקרקע על מנת לאפשר חילופי אוויר מכל צידי הצמח, במיוחד מלמטה
  • יש לאפשר חדירת קרינת שמש מכל צידי הצמח

זרימת אוויר מפזרת את שכבת הגבול סביב הצמח, ובכך מעודדת מעבר נוטריינטים בצמח

Thigmomorphogenesis

תגובת צמחים לגירוי פיזי, כתוצאה מהגברת ייצור אתילן. בצורה זו ניתן להשפיע על צורתו וגודלו של הצמח, על ידי שימוש במגע או רוח.


 

ד”ר נירית ברנשטיין פיתוח ממשק גידול מיטבי לקנאביס רפואי

על אף שנעשה שימוש בצמח הקנאביס מזה אלפי שנים, עם עדויות לביות הצמח כבר לפני יותר מ- 10,000 שנה, המידע אודות גידולו דל מאוד. לאורך ההיסטוריה נעשה בצמח שימוש לצרכים כלכליים (לייצור סיבים), טקסיים ורפואיים. בעולם המערבי, נעשה שימוש נרחב בקנאביס לצרכים רפואיים לאורך ההסטוריה ואפילו במאה ה- 18 וה- 19. בשנת 1961, בהובלתה של ארה”ב, נחתמה אמנה בינלאומית על פייה גידול וסחר בצמח נאסר, פרט לרפואה ומחקר אך בהינתן רגולציה מחמירה התואמת את האמנה. מאז, מחקר אודות צמח הקנאביס הופסק בעקבות אמנה זו. מסיבה זו, לא פותח ממשק גידול מיטבי לצמח, כפי שנעשה עבור גידולים אחרים בעשורים אלו, והבנתינו את הביולוגיה והפסיולוגיה של הצמח מוגבלת.

לצורך שימוש רפואי בחומר הצמחי, יש לפתח מערך גידולי מוקפד ברמת אגרו-הייטק, תוך שימת דגש על איכות החומר הנוצר מבחינת איכויותיו הכימיות ותועלתו הרפואית.

אתגרים בגידול קנאביס רפואי

  • צורך בגידול מוצר צמחי בעל פרופיל כימי הדיר
  • צורך לפתח שיטות אגרוטכניות לבקרת ייצור מטבוליטים משניים ספציפיים בצמח
  • צורך בייצור רחב היקף תוך שמירה על איכות ודיוק
  • טיפוח ליצירת הרכבים כימיים ספציפיים
  • זיהוי קשר בין רכיבים ספציפיים לפעילות ביולוגית

פרויקטים במעבדתה של ד”ר ברנשטיין:

  • פיתוח שיטות גידול מיטביות: תאורה, דישון, השקיה ועוד – במטרה למקסם איכות רפואית והדירות כימית
  • פיתוח שיטות מתקדמות לסטנדרטיזציה של החומרים הפעילים בצמח
  • הדברה באמצעות חומרים בוטניים
  • טיפוח זנים משופרים
  • עריכה גנומית
  • קנאביס וטרשת נפוצה

החומרים הפעילים בקנאביס- מטבוליטים משניים

מטבוליטים משניים הינם תרכובות אורגניות המיוצרות על ידי הצמח, אשר אינן הכרחיות לתפקוד הצמח. הן מעורבות פעמים רבות בהתמודדות הצמח עם הסביבה ועם תנאי עקה ביוטיים ואביוטיים.

המטבוליטים המשניים העקריים בקנאביס רפואי בעלי הפעילות הביולוגית שייכים בעיקר ל- 3 קבוצות כימיות:

  • קנבינואידים (מוכרים כיום כ- 150)
  • טרפנים (מוכרים כיום מספר מאות)
  • פלבונואידים

יש צורך בסטנדרטיזציה של חומרים אלו במוצר הצמחי המשמש לרפואה.

הגנטיקה של הצמח קובעת את פוטנציאל הייצור שלו, בעוד שתנאי הסביבה קובעים את הייצור בפועל.

מערך הייצור החקלאי מתמודד עם הצורך בהדירות כימית. חסר מידע מבוסס מדע על הגורמים המשפיעים על המטבוליזם השניוני בקנאביס רפואי.

ריכוז ואחידות קנבינואידים

מחקר במעבדתה של ד”ר ברנשטיין חשף כיצד גורמי דישון או תוספי הזנה מסויימים כדגמת אשלגן, זרחן או חומצות הומיות משפיעים על יצירת קנבינואידים וטרפנים ספציפיים, ואף מגבירים את אחידות הפרופיל הכימי בצמח.  נמצא שגם קרינה עשויה להשפיע על ריכוז ואחידות פרופיל הקנבינואידים והטרפנים. הם הצליחו לפתח שילובים של גנטיקה ותנאי סביבה אופטמיליים, להגברת האחידות  בהרכב הכימי בצמח.

השראה

חשיפת הצמח לעקה משרה תגובה לעקה שאשר משפיעה על יצירת מטבוליטים משניים. ניתן להשתמש בכך לבקרת ייצור של חומרים פעילים מבוקשים. ניתן לגרום להשראה של תגובה לעקה על ידי חשיפה למשרנים ביוטיים וא-ביוטיים מגוונים.

ע”י חשיפת הצמח למשרנים מסויימים הצליחו במעבדתה של נירית ברנשטיין לגרום עלייה בריכוז קנבינואידים שונים כדוגמת CBD, ללא שינוי בייצור קנבינואידים אחרים כדוגמת THC. טיפולי השראה אחרים תרמו להגברת ההדירות של הפרופיל הכימי בין תפרחות שונות בצמח.

חסר ידע בתחומים רבים, ביניהם:

  • שיטות ייצור חקלאי מיטביות
  • הבנה רפואית

הפעילות הביולוגית של צמח הקנאביס מבוססת על אינטראקציה בין חומרים פעילים רבים. יש השפעות סינרגיסטיות (מגבירות) או אנטגוניסטיות (מעכבות) בין חומרים שונים. תופעה זו נקראת “אפקט הפמליה” ועדיין חסרה הבנה של אפקט זה כיום.

 

 


 גב’ סווטלנה דוברינין פגעים בגידול קנאביס רפואי ודרכי התמודדות

לשימושכם חוברת מחלות לחות שיצרנו

מניעת פגעים על ידי סגירת המבנים ברשתות נגד חרקים, טיפול בדרכי גישה לחממה, אוורור ויצירת לחץ אוויר נכון בחממה, שימוש באמצעים אגרוטכניים נוספים.

שיטות התמודדות עם פגעים:

  • אגרוטכניות – רשתות, מלכודות, בקרת אקלים, מצעי גידול וכו’
  • הדברה ביולוגית – שימוש במועילים להדברת מזיקים. צריך ידע רב בשימוש במועילים, עקב קושי שלהם להתאקלם בקנאביס.
  • הדברה כימית או אורגנית
  • שיטות גנטיות – זנים סבילים או עמידים
  • הדברה משולבת

קנאביס אינו שונה מכל גידול חקלאי אחר ברמת הגידול. אך, התוצר הסופי, חייב להיות חופשי מחומרי הדברה.

מזיקים נפוצים בישראל

אקרית אדומה מצויה

  • אחד המזיקים הנפוצים והקשים
  • רשת נגד חרקים לא מונעת חדירה
  • טווה קורים המשמשים כהגנה למזיק, להפצה ולהגנה מפני ריסוס
  • נזק – ייבוש תפרחות וצמחים שלמים

הדברה ביולוגית – ניתן לעשות שימוש באקריות טורפות שאינן ניזונות או מזיקות לקנאביס. ישנם מספר מינים של אקריות טורפות, וניתן להתאימם לחומרת הנגע. כאשר לא ניתן להדביר בשיטות ביולוגיות, פונים לתכשירים כימיים, אך כמעט ולא קיימים חומרים כאלו המותרים לשימוש בקנאביס רפואי.

כנימת עש הטבק

  • הצהבת עלים והחלשת הצמח
  • מפרישות “טל דבש” – “honey dew”
  • מעבירה וירוס הצהבת העלים של הקנאביס

מניעה והדברה של כנימת עש הטבק:

  • רשת 50 מש
  • אקרית טורפת – סווירקסי (swirskii)
  • תכשירי הדברה

כנימה זו עשויה גם להעביר אקריות נוספות (טרמפיסטיות) – אקרית עיוותים. אקרית זו גורמת לנזק מאוד קשה בכך שמפרישה רעלנים אשר מעוותים ועוצרים את התפתחות  הצמח. אקרית קטנה מאוד וניתן לראותה על העלים בזכוכית מגדלת בהגדלה של פי 10.

כנימות עלה

ישנם שלושה מינים בארץ: כנימת עלה הדלועיים, כנימת עלה האפרסק וכנימת עלה הקנאביס.

דרכי התמודדות:

  • רשת 50 מש (אך הכנימות עשויות להכנס באמצעות העובדים  וכו’)
  • מלכודות דבק צהובות
  • הדברה ביולוגית – צרעה טפילית. שיטה זו רלוונטית רק לשניים מן המינים. זיהוי נכון של המזיק הינו קריטי לטיפול יעיל.
  • תכשירים אורגניים

מזיקים מזדמנים

  • תריפסים
  • זבובי מנהרות (מנהרנים)
  • כנימה רכה – אין כיום טיפול אפקטיבי מוכח ויש צורך להפטר מצמחים נגועים
  • תריסית ירוקה – נמצאה בשנתיים האחרונות. אין כיום טיפול אפקטיבי מוכח.
  • קמחיות

מחלות

בוטריטיס – עובש אפור

בדרך כלל המחלה מתפתחת בחורף.

לרוב מופיע בשלבי גידול מאוחרים ונמצא בעיקר בתפרחות. פטריה זו גורמת לריקבון  והתייבשות  ולא ניתן לשווק את התפרחות.

דרכי טיפול:

  • הורדת לחות ושליטה איכותית באקלים
  • עיצוב צמחים לקבלת אוורור באזור התפרחות
  • שימוש בקוטלי פטריות – fungicides (במגבלות המותר לקנאביס רפואי).
  • טיפול לאחר הקטיף – נמצא כיום בפיתוח במכון וולקני

אלטרנריה (חלפת)

מחלה זו מתפתחת בעונות הסתיו ואביב. שיטות הטיפול הינן כמו בבוטריטיס.

חשוב לזהות את המחלה בה נגוע הצמח, שכן ידועה כמיני אלטרנריה מסויימים גורמים להפרשת מיקוטוקסינים (רעלים) ההופכים את התפרחות ללא ראויות לשימוש.


פרופ’ חננית קולטאי קנאביס: גידול חקלאי לפיתוח תרופתי

תהליך המדיקליזציה של קנאביס – שיתוף פעולה בין מכון וולקני, משרד הבריאות והסקטור החקלאי.

עד כה זוהו מאות חומרים פעילים בקנאביס, כאשר כל צמח מכיל שילוב של כמה עשרות חומרים. אך אין כיום ידע נרחב אודות פעילותם של חומרים אלו למעט CBD ו- THC.

יש בעולם מאות זנים שונים של קנאביס – אם כך, כיצד ניתן לקבוע איזה זן להתאים למטופל? עדיין קיים פער גדול בידע הנדרש בכדי לקבוע בצורה אפקטיבית. יש צורך ב:

יצירת אוסף חומרי ריבוי לשימוש רפואי, מתבצע בבנק הגנים הישראלי בניהולה של דר’ עינב מייזליש גתי. אוסף זה ייתן מענה למחקר וטיפוח.

  • יצירת טביעת אצבע גנטית ייחודית והסדרת רישום מדעי.
  • אפיון חומרים פעילים ופנוטיפים.
  • מציאת קורלציה בין סמנים גנטיים לתכונות מבוקשות.
  • קביעת תנאי גידול אופטימליים למטרות רפואיות.

חקר אפקט הפמליה

במעבדה של פרופ’ קולטאי במכון וולקני מפתחים שיטות מיצוי ואנליזה כימית, ומבחנים ביולוגיים בכדי:

  • לבחון את פעילותם של חומרים שונים במודלים ביולוגיים, למשל תאי מעי אנושיים, שמפתחים במכון, בשיתוף עם רופאים. לדוגמה, נערכת בדיקת מיצויים שונים של חומרים מהצמח על תאים דלקתיים מהמעי למצוא את אלו שמורידים את רמות הדלקת
  • על בסיס תוצאות אלו הכנת טבלת קנבינואידים ויצירת פורמולציה של חומרים פעילים
  • מציאת אפקט הפמליה – ניתן לייצר קומבינציות של פורמלציות בכדי להגיע לתוצאות רפואיות מבוקשת
  • בעתיד, ניתן יהיה לבצע ניסויים קליניים ולפתח תרופות על בסיס תוצאות אלו
  • זה יביא ליצירת דור חדש של תכשירי קנאביס רפואיים

על ידי העמקת הידע ויכולת המיצוי ועיבוד של חומרים פעילים בצמח ניתן:

  1. לפתח מוצרים עם תרכובות ספציפיות ומדויקות למטרות מסוימות (מיצויים או פיתוחים תרופתיים)
  2. לאפשר הגדרת זנים מיועדים למחלות מסוימות, על בסיס הרכבם הכימי

Contact Us